אני אליאב סר, ואני מחבר ניצחונות. והיום אני רוצה לדבר אתכם על כמה אני לא מושלם, …

[ad_1]

אני אליאב סר, ואני מחבר ניצחונות. והיום אני רוצה לדבר אתכם על כמה אני לא מושלם, כמו המדינה שלנו שחוגגת 73, מפולגת, חזקה, שסועה, מוצלחת, כואבת, מכילה. רשימה חלקית של כמה אני לא מושלם ((אגב זה לגמרי בסדר שתדלגו על הרשימה ותרדו למה שחשוב לי לאחל לנו, הייתי צריך למצוא אומץ כדי לשתף את הרשימה):
**
1. אני לא מושלם כשמגיעים למיטה. לרוב כשיש טריגר שמזכיר לי את הפגיעות שלי אני קופא. במצב שאני לא מצליח הרבה מאוד להנות ולהרגיש את החוויה. אני כן עובד בזה. במשך שנים, להכיר, ללמוד, לטפל בפצעים, לדאוג שאצליח.
**
2. אני לא מושלם הרבה מאוד פעמים ברמה החברתית בקבוצה גדולה. אני אמנם מאוד תקשורתי, הורבליות שלי די טובה ואני יכול להתחבר בקלות. אבל לא תמיד מצליח לי כשיש אנשים רבים. אין לי את הצורך הזה להחצין את עצמי או לבלוט כשכולם בסביבה. כשהייתי ילד חשבתי שאני גם לא תחרותי ושאין לי את הדחף לרצות ללמוד או להשתפר. אבל זה בעיקר בגלל מערכות חינוך לוקות בחסר. את הרצון להיות יותר טוב, להיות הראשון, להוביל ואת האהבה הגדולה ללמידה גיליתי תוך כדי תנועה.
ואני עדין עובד בזה, משתפר בכל פעם, לומד יותר לתת אמון ראשוני באנשים ולבטא את עצמי. קל לי הרבה יותר לעשות את זה במרחב הדיגיטלי, מאשר בעולם הפיזי, וזו נקודה חשובה שאני מנסה למקסם כדי להצליח.
**
3. לא תמיד קל לי לשים גבולות. ולקח לי שנים בכלל לבנות גבולות כדי להבין מה חשוב לי ומה אני אוהב, מה טוב לי ומה פחות. היו שנים רבות שפשוט לא הפסקתי לרוץ כדי לנסות ולהוכיח לעצמי ולאחרים שלמרות נקודת הפתיחה שלי אני מנהיג, יזם, מדריך, אקטיביסט, מפקד, קצין, סופרמן כל יכול. רק שלא יגידו שאני קורבן, נזקק, בודד. רק שלא אפול.
ואני מעדיף את הדרך שבה בחרתי, על אף המחירים, כי הדרך השניה רצופה סמים, חולי, אלכוהול, קורבנות ואלימות.
אני עובד כל הזמן להבין מה הגבולות שלי ומה חשוב לי יותר. ובעיקר פשוט לשחרר את הפחדים והכאבים ולהבין שהכל זה חוויה. אז לפחות שנהנה מהדרך..מהכאן ועכשיו.
ולמי שלא שם לב, אני גם דרך כתיבת הספר שלי מנסה לספר את החיים שלי בצורה שתהיה משמעותית לי ולכם עם תובנות מכל נקודה בדרך.
**
4. אני לא טוב בבקשת עזרה. ולראיה היו הרבה יותר שבתות, חגים, ימים שחורים וקשים של מחסור מכל כיוון שהעדפתי להישאר בהם לבד ולא להעיז לנסות ולסמוך על אחרים ולבקש עזרה. גם בזה אני עובד, לאפשר לעצמי לקבל ללא תנאים, למרות שהבטן מתפוצצת והלחץ עולה והלב דופק ממש חזק שזה קורה שאני כמעט ומתפוצץ שם בין לבין.
אבל אני מבין שכולנו צריכים עזרה ושכמו שאני מרגיש משמעותי כשאני עוזר לאחרים, כך זה גם הדדי, ובמיוחד עם הסביבה הקרובה שיצרתי במשך השנים.
**
5. לפעמים הבעיות קשב וריכוז שלי יכולות להוציא אנשים מדעתם. אני היפראקטיבי, ברמות של פצצת אנרגיה, ואני לא שולט באיזה ערוץ שמיעה אני אבחר. אז לפעמים חושבים שאני חירש. וזה לא תמיד קל לעבוד איתי בצורה הזו. בהתחלה הייתי מסתגר ונעלב, בשנים האחרונות הבנתי שמה שאני יכול לעשות ב24 שעות, אנשים עושים בשבוע. ושיש עוד כמוני. וזה לא כזה נורא, רק צריך לדבר על זה.
**
6. אני לא מספיק יודע איך לנקות, איך לבשל, איך לדרוש, הרבה פעמים אני מעוות מילים שלמדתי אותם דרך הדיגיטל ואני לא יודע להגיד אותם כמו שצריך איך שהן אמורות להישמע. אבל אני יודע שאני יכול ללמוד את הכל, וכמו שלמדתי איך לכתוב, לתקשר, לעצב, לתכנת, לשווק, ליזום, ליצור, לנהל, פרויקטים אני לומד כל פעם קצת עוד כישורים שחסרים לי ומהדק עוד קצת את הדברים.
**
7. אני לא מספיק טוב בכושר. אני חושב שכבר 2 עשורים אני מנסה סגנונות כושר שונים, ורק קצת לפני הקורונה גיליתי שאני ממש אוהב וטוב ביוגה ובבאדיפמפ. בכל פעם שהגעתי לתחום כושר אחר, הייתי נפצע, או עושה דברים כדי להצליח שהם פשוט מזיקים ולא בריאים לגוף שלי. הייתי אסון מהלך של מאמנים עד שמצאה נפשי במה שמדויק לי. ועדין, כנראה שאין בי הדרייב להתאמץ וללמוד כדי להיות מספיק טוב בכושר. ולפעמים צריך לשחרר כדי לנצל את המשאבים למה שבאמת חשוב לנו.
**
8. כשאני נפגע, אני מתקשה להצליח להמשיך את הקשר. ולצערי, גיליתי שנפגעים בכל קשר. אני חושב שעד שהצלחתי לתת אמון באנשים, מה שאני יודע שיש לי היום, קשה לי עם זה כשמישהו פוגע או אני חש שהוא עלול לפגוע בי בדרך כלל כשאני מזהה את זה אני מעדיף להקדים תרופה למכה ולחתוך את הקשר. ועדין אני עובד בזה יומיומית, בכל מערכת יחסים קרובה שלי, כדי להסביר ולנסות לבנות את הסיפור הזה מחדש.
**
9. אני ממש טוב בלחבר ניצחונות.
הרצון שלי להפוך להיות משמעותי והפחד שלי לא להישאר לבד גרם לי ללמוד לעומק איך להקשיב, להבין וליצור לי מצפן דרך שההצלחה שלי תהיה מחוברת להצלחה לצד השני. החוסר שלי במשפחתיות גרם לי לחפש משמעות באקטיביזם ואני ממש חייב שההחלטות הגדולות שלי יעשו
את העולם שלי טוב יותר. מבחינתי זה עקרון מנחה. צו קיום. מה שתרצו. אני שואל את עצמי, לא במודע, איך ליצור את החיבור הזה. ולקח לי זמן להבין שזה מה שאני עושה.

המרחב הדיגיטלי הוא המרחב הבטוח שלי, ואני ממש טוב בכל מה שקשור אליו. כבר 16 שנים שאני חי ולומד אותו כל פעם מזוית ומקום אחר.
אני ממש טוב בבניית אסטרטגיה, לנהל, להוביל תהליכים, לשווק ולרתום אנשים. עבדתי בזה והתאמנתי (לפעמים מצורך קיומי) כמעט כל החיים שלי.
אני גם ממש יצירתי, ואין בעיה שרציתי לפתור לאורך החיים שלא הצלחתי לפתור בסוף (עדין). זה שריר שאימנתי ואני מאמן כמעט כל החיים שלי – כי כדי להצליח הייתי צריך כל הזמן לאתגר את עצמי ולמצוא את הדרך הכי נכונה עבורי.
כדי לא להישאר לבד בניתי את הקהילה האישית שלי, ואני לא מפסיק להגדיל אותה, לצמוח וללמוד ביחד איתה איך להמשיך לחבר ניצחונות משלנו.
**
10. גם מדינתנו הקטנה, היהודית והדמוקרטית, אנחנו יכולים למצוא במה אנחנו לא טובים. אני חרד לפילוג שיש בתוכנו, לפערים שרק הולכים וגדלים, למצב החינוך והפוליטיקה הישראלית.
ועדין אני יודע שבעידן של ימינו השינויים מתחילים מלמטה-למעלה. זה מתחיל בכל אחד ואחת מאיתנו.
בפעולות שלנו היומיומיות, במפגש הזה האחד עם השני בעבודה ובמקומות התרבות והפנאי, בצבא ובלימודים.
בכל מקום שבו אנחנו נמצאים.
ולכבוד יום ההולדת של המדינה היקרה לנו, שערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מזכיר לנו שאין לנו מדינה אחרת.
ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מזכיר לנו שהגיבורים הללו שילמו בדמם כדי שנוכל לחיות פה ולבנות את ישראל שלנו ככוח עולמי עולה. אבל על אמת.
של כולם.
של כולנו.

ואני מאחל לעצמי שנמצא את המחבר, שניצור ניצחונות בין הקהילות, העדות, המגזרים השונים שנמצאים בתוכנו.
שנדאג שיהיה פה קצת יותר טוב. בפעולות הקטנות, בקפה, במסעדה, בעבודה, בלימודים או באיזה התנדבות שנבחר.
זה בידיים שלנו. ואין סיבה לחכות למשיח. אפשר להתחיל כבר היום.

מזל טוב ישראל שלי 🙏🇮🇱
[fb_vid id=”10224853417259983″]
[ad_2]